כתיבה אינטואיטיבית – מסרים מתת המודע

כתיבה אינטואיטיבית – מהי?

יצא לכם פעם לקחת דף ועט (או לטכנולוגיים שבנינו: את מכשיר הטלפון) ולכתוב כל מה שעולה לכם לראש?
בלי לתכנן, בלי לחשוב… פשוט לכתוב!
סביר להניח שכן.
כתיבה אינטואיטיבית היא כתיבה שמתבטאת מתוך זרימה ואינה מבוססת או מנוהלת על ידי היגיון, מחשבה או תכנון.
בכתיבה אינטואיטיבית אין חוקים. אפשר לכתוב כל מה שבא לנו ואיך שבא לנו,
מבלי לייחס חשיבות לתחביר, לאוצר המילים או לתוכן שאנחנו מחברים.
כתיבה אינטואיטיבית קרויה גם בשם: "כתיבה אוטומטית",
מהסיבה הפשוטה שהיא נובעת מזרימה טבעית מבלי לערב את ההיגיון.

מתי משתמשים בכתיבה אינטואיטיבית?

לרוב נשתמש בכתיבה אינטואיטיבית ככלי לפריקת רגשות, למשל אחרי פרידה.
בפעמים אחרות – כתיבה אינטואיטיבית עוזרת לנו במצבים של לחץ ועמוס מחשבתי.
הכתיבה מאפשרת לנו לשחרר את העומס הרגשי והמנטלי ו"לעשות סדר בבלגן".
לפעמים אנחנו כותבים מבלי כוונה מיוחדת ואף מבלי שאנחנו מבינים מהי החשיבות של זה.
באופן לא מודע אנחנו כותבים "סתם" דברים או משרבטים על הדף
כדי לפרוק רגשות וליצור יותר שקט בראש.
זה קורה לכם לפעמים?
יצא לכם שכתבתם מכתבים לאקסים או לאנשים שאתם אוהבים?
הוצאתם את הכעסים שלכם על אחרים בצורת כתיבה אינטואיטיבית?
זה בדיוק זה.

יתרונות הכתיבה האינטואיטיבית

אחת הדרכים להכיר את עצמנו יותר לעומק ולזהות את הרגשות שלנו היא כתיבה אינטואיטיבית.
הכתיבה מאפשרת לנו להרפות ולשחרר מה-מיינד ומהמודעות היום-יומית –
ולהיכנס לממד רגשי ותחושתי עמוק יותר ואל העולם הפנימי שלנו.
בדרך זו אני יכולים לחשוף ולהיחשף לחלקים בנו שאיננו ערים אליהם ביום יום.
היתרון בכתיבה מהסוג הזה הוא שיותר קל לנו להעלות על הדף מילים שאיננו מסוגלים להציף באופן מודע.
לרוב אנו רגילים לחשוב ולראות מצבים מסוימים כמו שאנחנו רגילים.
בעזרת הכתיבה האינטואיטיבית נוכל להיחשף לנקודות מבט נוספות שנסתרות מעינינו בגלל החשיבה המודעת שלנו.
סקרנים לגבי זה? אני מזמין אתכם לנסות ולגלות בעצמכם.
בהמשך המאמר מפרט איך משתמשים בכתיבה אינטואיטיבית.

כתיבה אינטואיטיבית ככלי לריפוי

כבר בתור ילד, מגיל צעיר יחסית (בערך 14) התחלתי לגלות את יכולות הכתיבה שלי.
הייתי יושב עם עצמי ומתחיל לכתוב. כל מה שיוצא.
בהתחלה היו יוצאים לי טקסטים לא ברורים במיוחד.
עם הזמן הפכתי להיות חד ומיומן יותר בכתיבה כך שיצרתי סיפורים ושירים עם חרוזים.
בשלב מסוים התחלתי להרגיש שהכתיבה מרפאת אותי.
בזכות זה הרגשתי טוב יותר וזה הקל על מצבי הרוח שלי.
היום בדיעבד אני מבין שהכתיבה הייתה הדרך שלי להתחבר לרגשות שלי ולהציף אותם,
באותה התקופה שבה הייתי יותר מנותק רגשית.
בעזרת טקסטים שכתבתי הצלחתי לזהות לא מעט רגשות שהיו מודחקים אצלי במשך זמן רב.
אנשים רבים מפחדים להציף את הרגשות שלהם ולכן נמנעים מכתיבה אינטואיטיבית ואף מטיפולים רגשיים.

לקריאה בנושא פחד מרגשות שליליים לחצו כאן.

כתיבה אוטומטית – למה כדאי?

כתיבה אינטואיטיבית היא פעולה משחררת במיוחד.
כשאנחנו כותבים באופן אוטומטי ואינטואיטיבי (לא שכלי) –
אנחנו מעלים מתת המודע שלנו המון נתונים, רגשות ומחשבות שאיננו שמים לב אליהם ביום יום.
זה בעצם כמו "שטחים מתים" שאינם נמצאים בשדה הראיה שלנו. ממש כמו במראות של רכב.
לפעמים הכתיבה האינטואיטיבית יכולה להציף כל מני קולות בנו שאנו מתעלמים מהם.
נוסף על כך, אנחנו יכולים באמצעות הכתיבה לבטא גם רצונות עמוקים שאיננו מודעים אליהם.
אפשר לומר שכתיבה אינטואיטיבית עוזרת לנו להבין את עצמנו ואת מה שאנחנו מרגישים בראיה רחבה יותר.
נשמע לכם מוזר? יכול להיות שכן, אבל האמת היא שזה פשוט עובד.
נסו זאת בעצמכם. בהמשך המאתר אסביר איך עושים את זה.

האם בכלל כדאי להציף רגשות ומחשבות ולמה?

האם זה חשוב בכלל להציף את הרגשות שלנו? את המחשבות? למה זה טוב?
הרבה אנשים מאמינים שכל עוד הם לא מרגישים את מה שהם מרגישים,
וכל עוד הם לא מתעסקים במחשבות שצצות להם – אז הכל סבבה.
האמנם זה כך?
לרגשות ולמחשבות שלנו יש תפקיד מאוד חשוב.
האדם הוא "מכונה" משוכללת במיוחד שמפעילים אותה מנגנונים רבים –
פיזיים (מערכות בגוף), רגשיים ומנטליים.
בסופו של דבר – כל המנגנונים המופעלים אצלנו מטרתם לסייע לנו,
כגון תגובות של מערכת החיסונית, מחזור הדם וכו'.
כך גם רגשות ומחשבות. הם אינם באים להזיק או להרע לנו,
אלא לאותת לנו שמשהו "לא בסדר" אצלנו.
כשאנחנו מציפים את הרגשות ואת המחשבות שלנו מהלא מודע –
יש לנו יכולת לזהות את האיתותים האלה,
וכמו כן – ביכולתנו גם להבין על מה הם באים להתריע לנו.
במאמר אחר אני מסביר בצורה מעמיקה יותר על רגשות שליליים ועל הפחד להתמודד איתם.
למעבר למאמר לחצו כאן.

תרגילי כתיבה אינטואיטיבית

אחרי שהבנו מהי כתיבה אינטואיטיבית ומתי כדאי להשתמש בה,
הנה לכם הסבר על איך לעשות זאת בעצמכם בצורה פשוטה יעילה.
הקפידו לשהות במקום שקט ונוח מבלי הפרעות או הסחות דעת.
הרפו קצת את הגוף. קחו כמה נשימות עמוקות והיכנסו למצב של הרפיה.
שבו מול המחשב / הטלפון או קחו דף ועט.
אני ממליץ על דף ועט מכיוון שיש חשיבות גם לפעולה עצמה של הכתיבה (לעומת הקלדה),
אך בחרו במה שיותר נוח לכם.
לפניכם 2 אפשרויות להתחלה של תרגילי כתיבה אינטואיטיבית:

אופציה ראשונה היא לכתוב נושא ספציפי בראש הדף, עליו תרצו להתמקד בכתיבה.
אופציה נוספת היא לא לבחור נושא, אלא לאפשר לכתיבה להוביל אתכם למקומות שלא הגדרתם מראש.

דגשים לתרגילי כתיבה אינטואיטיבית:

לאחר שבחרתם באחד מבין האופציות הנ"ל, הרפו את החשיבה ותנו למילים לעלות לכם.
יכול להיות שבמקום מילים, תעלה לכם תמונה לראש.
בכל אופן – כתבו כל מה שעולה לכם על הדף.
יכול להיות שבשניות הראשונות אתם קצת תיתקעו עם הכתיבה האינטואיטיבית,
אבל לאחר שתתחילו לכתוב כמה מילים – אתם תראו שזה יתחיל לזרום לכם.
חשוב לא לעצור כשרצף הכתיבה מתחיל!
הקפידו לכתוב באופן רציף עד שזרם הכתיבה פוסק.
אל תייחסו חשיבות לסדר המילים או המשפטים שיוצא לכם.
זוכרים? זה לא אמור להיות הגיוני.

כתבתי. מה עכשיו?

לאחר התרגיל, אני ממליץ לכם לקרוא את מה שכתבתם יותר מפעם אחת.
אולי בהתחלה לא כל כך תבינו את מה שיצא לכם ואולי גם לא תדעו ל-מה לקשר את זה.
אתם יכולים גם לחזור על זה אחרי יום או יומיים (ולפעמים גם יותר) עד שתקבלו תמונה בהירה יותר.
דרך כתיבה אינטואיטיבית ניתן להבין מידע רב ועמוק על המצב הרגשי- נפשי שלנו.
מתקשים להבין או לנתח את מה שיצא לכם?
מוזמנים להיעזר בי 🙂

לסיכום: כתיבה אינטואיטיבית היא כלי מדהים, קל ללמוד אותו
והוא מאפשר לנו לעקוף את המיינד, לחדד את האינטואיציה,
להתחבר לעצמנו ולהבין את הנפש שלנו טוב יותר.

רוצים לפתח את יכולת הכתיבה שלכם?
לחדד את החיבור וההקשבה שלכם לתת המודע?
להודעת "וואצאפ" לחצו כאן.

מקרה אמיתי מתוך סדנה לכתיבה אינטואיטיבית:

בפסקאות הקודמות למדנו שכתיבה אינטואיטיבית היא כלי לביטוי העולם הפנימי (ותת המודע) שלנו.
דרך כתיבה אינטואיטיבית אנחנו מצליחים לגעת ברבדים עמוקים שבתוכנו,
להקשיב לחלקים "אפורים" שאיננו מודעים אליהם ולבנות מתוך זה יצירת אומנות של ממש.
היצירה הזו יכולה לספר לנו המון על עצמנו ועל תהליכים לא מודעים שאנחנו עוברים ביום יום.
זה מדהים לראות עד כמה אנחנו יכולים ללמוד על הנפש שלנו דרך כתיבה שהיא מעשה ידינו.

אני רוצה לספר לכם על מישהי בשם רוני חסיד שהגיעה אלי לסדנת כתיבה.
היא רצתה ללמוד כתיבה כדי לקבל לחדד את הביטוי העצמי והרגשי שלה.
כבר בתחילת המפגש, הבנתי שיש לה את זה. היא מוכשרת בכתיבה.
(אגב, אינכם צריכים כישרון מיוחד או ניסיון כלשהו בכתיבה כדי לפתח את הכלי הזה).
לימדתי אותה את הכלים והעקרונות לכתיבה אינטואיטיבית ביחד עם סשן "טיפולי" אישי.
אפשרתי לה לעבור מסע מרתק לתוך עצמה, מבוסס על טכניקת אסוסיאציות מעניינת.
הטכניקה הזו קרויה בשם "טכניקת משפטי החיבור". (לקריאה נוספת על השיטה לחצו כאן).
אלו שכבר היו אצלי בפגישות, יודעים שזאת טכניקה יעילה ביותר אשר עוקפת את החשיבה המודעת
ומאפשרת שיח אותנטי מול עצמנו.

כיצד הכתיבה האינטואיטיבית שלה נודלה?

במהלך הסשן הטיפולי עלו לה דימויים של מבוך, כמו מקום ריק עם 4 קירות.
אני מצטט לכם כמה משפטים שהיא אמרה:

"עולה לי מבוך. מבוך שהוא אשליה.
אני רואה גלים שנכנסים לתוך מעגל שחוזר על עצמו.
אני תקועה, אני סטאטית, אבל לא מפחדת.
לא מפחדת ליפול למקום חשוף,
שבו אהיה עירומה מכל בחינה.
בעלם נולדנו ככה.
מבחינתי להיות ערומה זה…- אשליה.
מבחינתי להיות ערומה זה…- מציף.
זה להציף אה…- תחושות כנות.
משהו בי היום רוצה לזרוח"

כשהסתיים החלק הזה, היא פקחה את העיניים ונתתי לה להתחיל לכתוב.
כשהיא סיימה לכתוב – היא הקריאה לי את מה שכתבה וצמרמורת חזקה התפשטה לי בגוף.
מרגש, נכון?

הטקסט שהיא כתבה (מופיע גם בתמונה למטה):

"אשליות מתוקות, צמר גפן תלוי באוויר כמו ענן.
חיה בסרט פואטי של שמיים צבועים כתום.
האשליה הגדולה היא שלי,
פחד מלא באגו נטול שמחה שלא מוכן לחשוף את עצמו,
להיות עירום כמו ביום היוולדי.
מרגישה שאני נופלת לתוך תהום של עצמי וזה אפילו לא עגול,
מרובע כמו הבית שלי 4 קירות של חומות שבניתי.
שישברו כמו הפחדים שלי.
שיתנדפו כמו החששות שלי.
השמיים סגולים ואני הולכת לזרוח בכתום, בלי אשליות כמו צמר גפן מתוק."

מה הפירוש של זה?

היא בוחרת להיות במצב סטאטי באופן לא מודע.
הבחירה להיות במצב הסטאטי ובתקיעות היא בחירה שנובעת מתוך חשש.
חשש ליפול למקומות שבהם היא נחשפת אל האמת שלה.
הפחד להיחשף אל האמת הפנימית הוא הפחד לפקפק בה.
מה יקרה רגע שתיחשף אל האמת? האם היא תקבל אותה?
היא מספרת שהיא מפחדת ממה יגידו אחרים,
אבל הפחד האמיתי הוא מה יקרה לה בינה לבין עצמה.
כשאחרים יפקפקו בה, היא עלולה לפקפק בעצמה ולהטיל ספק במי שהיא.
הקבלה העצמית היא הכרחית כאן,
אבל קודם היא צריכה לזהות שהאמת הזו לא באמת מפחידה.
שהיא תזהה שהפחד הוא תוצאה של הערעור שלה בעצמה.
ברגע שהיא תזהה את זה, היא תסכים להיפתח לעצמה.
היא לא תצטרך להישאר במצב הסטאטי שנגרם מתוך ההימנעות שלה מלהיחשף לעצמה.
זה הרגע שלה להציף הכל ולהיות בשלום פנימי עם הכל.

סקרנים ללמוד כיצד להבין את עצמכם טוב יותר?
לחדד את ההקשבה העצמית וליצור מתוך עצמכם?
מוזמנים ללמוד אצלי איך עושים את זה.
לפרטים נוספים צרו קשר בתחתית הדף.