יוצא לכם לפעמים להשתמש במשפט "אלוהים אוהב אותי"?
קרה לכם ש"ניצלתם" מסיטואציה שלא רציתם להגיע אליה, ואיכשהו הכל הסתדר לטובתכם?
פעמים רבות, אנו נקלעים למצבים בהם אין לנו כל כך שליטה על מה שקורה,
והדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות הוא – להתפלל לאלוהים שיציל אותנו.
האור שבקצה המנהרה
ניקח לדוגמה מקרה שבו אנחנו נתקעים עם הרכב באמצע רחוב שומם.
אמצע הלילה, הרכב שלנו לא מניע ואיש אינו עובר במקום.
למחשבה הראשונה שתחלוף בראשנו תהיה נטייה להיות שלילית או פסימית.
"מה הסיכוי שמישהו יגיע לעזור לי?", "אני הולך להישאר כאן שעות רבות ואיש לא יבחין בי".
במקום החשוך הזה שאנחנו נמצאים בו (תרתי משמע), רגע לפני שאנחנו מתייאשים ומרימים ידיים –
אלוהים שולח אלינו את העזרה שאנחנו זקוקים לה.
באופן בלתי צפוי, שנראה חסר כל סיכוי –
אחד השכנים שגר בסביבה יורד מביתו לכיוון הרכב שלו, שבמקרה חונה ממש ליד הרכב התקוע שלנו.
אלוהים שולח עזרה כשצריך
לעיתים יש לנו נטייה לחשוב שהעולם מתנהל מתוך היגיון.
אם אנחנו תקועים בשעה מאוחרת בלילה, ברחוב צדדי –
מבחינה הגיונית ניתן להסיק שהסיכוי שיגיע אדם לעזרנו הוא כמעט אפסי.
במצבי חירום, בהם יש לנו צורך לקבל עזרה מהיקום – ההיגיון איננו משחק תפקיד.
עלינו להבין כי החיים הם לטובתנו, גם אם באותו הרגע זה נראה לנו כי הכל אבוד.
סיטואציות דומות (אך גדולות בהרבה מהדוגמה הנ"ל) מוזכרות בתנ"ך.
בני ישראל נקלעים למצבים של מצוקה הגובלים בין חיים למוות, ואלוהים מסייע להם בדרכים רבות.
קריעת ים סוף כמקור השראה
דוגמה עוצמתית לעזרתו של אלוהים במצבי מצוקה היא קריעת ים סוף.
בדרכם של בני ישראל מארץ מצרים לחירות, אלוהים חיזק את היצר השלילי של המצרים כלפי עם ישראל.
האגו והיצרים הנמוכים של פרעה גרמו לו לרדוף אחרי העם היהודי בניסיון להשיב אותו לעבדות.
בשלב הזה, בני ישראל נקלעו למצב של תסכול, חדרה וחוסר אונים.
מבחינה הגיונית, הם הבינו שאין להם מנוס, והם הרגישו שהמצב אבוד.
בשעה הכי חשוכה, רגע לפני עלות השחר – התגלה אלוהים וקרע את הים לשניים.
בדרך לא צפויה, עם ישראל קיבל ישועה וכך הוא ניצל מהמצרים.
לסמוך על אלוהים באמונה שלמה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ–הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" – שמות י"ד, 13.
בפסוק זה, אלוהים מדגיש לבני ישראל באמצעות שליחו – משה, כי אין סיבה לחשוש.
עלינו להאמין ולבטוח בו כי הוא יהיה לצדנו ולעזרתנו בזעת הצורך, ולא יתן לנו ליפול.
לפעמים נראה לנו כי העזרה לא מגיעה, ואנחנו עלולים לאבד תקווה.
במקרים כאלה, למרות הקושי שבדבר – עלינו להמשיך להאמין ולקוות שהכל יסתדר לטובה.
אלוהים אוהב את כולנו
יש לצאת מנקודת הנחה שאלוהים אוהב את כולנו, במידה שווה לחלוטין.
אין זה משנה אם אנחנו שונים בצבע העור, בדת או בצורת לבוש שלנו.
בסופו של דבר, כולנו בני אדם שווים במהותנו, וכולנו חלק מאותה בריאה.
הבריאה משגיחה עלינו לטובת המשך הקיום שלנו על כדור הארץ, ולמען ההתפתחות האישית שלנו.
נטייתו של הטבע הוא לחיים ולהישרדות.
דוגמה לכך היא הנשימה המתרחשת בצורה טבעית.
אם ננסה לעצור את הנשימה שלנו, בסופו של דבר הטבע (אלוהים) יגבר עלינו.
מועצת ה- 12: לבצע את הבלתי אפשרי
"ההדרכות מאפשרות לכם להתנהל בעולם מתוך בחירה חופשית.
אנו מעודדים אתכם להתנסות ולחוות את החיים, גם אם זה כרוך במחיר של הקרבה.
לעיתים תיקלעו למצבים סבוכים, בהם תרגישו שאין לכם דרך יציאה.
הנטייה שלכם תהיה להירתע, ולרצות לחזור אחורה למקום הבטוח שלכם.
זכרו: מצבים אלו מעמידים אתכם במבחן של פריצת גבולות ההיגיון.
אתם יוצאים מהקופסה ומצליחים לעצור את זרם המחשבות האוטומטיות.
ברגע זה של מצוקה, אתם תופתעו לגלות את היכולות שלכם בתור רוח אלוהית.
האלוהות קיימת בכם, כחלק בלתי נפרד ממי שאתם.
סמכו על אלוהים שיתגלה מתוככם, ויהפוך את הבלתי אפשרי – לאפשרי."
לקריאה נוספת על מועצת ה- 12 לחצו כאן.
