מסע החיים שלנו מתחיל מהיותינו ילדים קטנים.
ילדים קטנים שמתלהבים ורק רוצים לחקור ולגלות כל דבר.
כאן מתחיל מסע הגילוי שלנו את עצמנו ואת העולם.
דרך הסביבה אנחנו מגלים את עצמנו.
אנחנו מגלים שעצמנו נמצא בכל ולו בפרטים הקטנים ביותר של החיים.
אנחנו מתחילים לגלות מי אנחנו דרך הפעולות,
הבחירות, הרעיונות ומערכת התחושות והרגשות שלנו.
משמעותן של הטעויות בחיינו
אנחנו לומדים על עצמנו אפילו במקומות שבהם אנחנו "טועים".
מה שאנחנו מכנים כ- "טעות", הוא בעצם תוצאה של בחירות לא מודעות.
ממקום לא מודע אנחנו בוחרים "ליפול" למקומות כואבים או פחות נעימים.
כל הבחירות האלה הן עוד חלק מהמסע הרוחני שלנו.
במסע של החיים אנחנו לומדים איך לשחק את המשחק שנולדנו אליו.
משחק החיים הזה מטלטל ומצמיח אותנו בו זמנית.
תהליך הגילוי שלנו מורכב מרצף אירועים קשים וכואבים,
אבל הוא לא חייב להיות כזה.
הכל תלוי ב- איך אנחנו בוחרים לשחק את המשחק ועד כמה אנחנו מזדהים איתו.
המשחק הזה כולל בתוכו אינספור שחקנים ודמויות.
כל שחקן הכי "שולי" בחיים שלנו יכול להשפיע עלינו ועל הדרך שבה אנחנו "משחקים" וחיים.
אפילו ה- "תפאורה" שסביבנו משפיעה עלינו,
אבל אם להיות כנים לרגע –
אנחנו הם אלה שיוצרים אותה. הלא כך?
גיבוש הזהות העצמית כילדים
כל המשחק הזה מתחיל בילדותנו.
כבר שם אנחנו מתחילים לחוות טלטלות.
טלטלות שאותם אנחנו בחרנו ויצרנו לעצמנו לטובת המסע שלנו כאן.
כנשמה, טרם הגענו לעולם בחרנו לאילו הורים להיוולד.
ההורים שלנו הם אחד האתגרים הגדולים שלנו בתור ילדים.
לא כי הם פוגעים בנו,
אלא כי הם המודל שאנחנו לומדים ממנו מה ואיך להיות או לא להיות.
כבר בשלב הזה אנחנו מתחילים לגבש את זהותנו העצמית.
במקרה "הטוב" אנחנו חווים ריבים וצעקות בבית ובמקרים קיצוניים יותר –
אנו נקלעים לאירועים קשים כמו אלימות, אונס, אבדן ועוד.
זה השלב שבו אנו מתחילים להכיר בצדדים "החשוכים והאפלים" של העולם.
נתחיל להכיר בכאב, ברגשות, בכיווץ, בפחד.
למה שיקרה דבר כזה לילד טרי ורך?
חשבתם על זה פעם?
מדוע העולם רע אלינו?
לפעמים נדמה לנו שהעולם כל כך אכזרי אלינו, במיוחד בתקופת הילדות.
אם אנחנו מסתכלים על זה לרגע מפרספקטיבה רחבה יותר,
אני יכולים לזהות שיש כאן תהליך למידה.
כל אותם אירועים כואבים מאלצים אותנו להתמודד עם טלטלות לא פשוטות.
לפעמים זה מאוד מכעיס ומצער אותנו לשמוע על מקרים כאלה,
אבל עלינו לזכור ששום דבר לא קורה "סתם".
נזכור שאנחנו בחרנו ויצרנו את כל זה, באופן לא מודע.
כל אחד מאתנו בוחר ללמוד ולהתפתח בדרכים מסוימות.
לרוב, הנטייה הטבעית שלנו היא להתקרבן ולכעוס על העולם
ואנחנו לא מבינים למה זה קורה לנו.
אם נודה באמת, זה קורה לנו אפילו בדברים הקטנים והשוליים ביותר.
כל מה שקורה – מדויק
כפי שהסברתי קודם, יש סיבה לכל מה שקורה לנו.
הכל מסונכרן ומדויק בכל רגע נתון (גם אם קשה לנו לתפוש את זה).
החיים שלנו הם בסה"כ רצף אירועים שמתחברים לכדי סיפור שלם.
ממש כמו פאזל.
את סיפור החיים שלנו אנחנו יוצרים דרך הבחירות שלנו
ובהתאם למצב הפנימי שלנו.
האתגרים שלנו מאפשרים לנו לצמוח ואפשר לומר שאנחנו בוחרים בהם באופן לא מודע.
המקומות החשוכים מובילים אותנו לצמיחה ולהתעוררות רוחנית,
או להיפך – הם עלולים לשבור אותנו לרסיסים.
האם אנו בוחרים להתקרבן? להאשים את העולם?
לשנוא את החיים? להתייאש?
או… האם אנו בוחרים להתעורר?
להפסיק להזדהות עם הסיפור
מסע החיים שלנו מלמד אותנו שאנחנו יוצרים את הסיפור שלנו.
השאלה היא האם אנחנו מזדהים איתו ומתקרבנים?
אם אנחנו חיים כרגע בסיפור שלא מתאים לנו –
בואו נשנה אותו.
נבחר ללמוד ממנו מבלי להזדהות איתו.
נבין שזה רק סיפור, אבל הסיפור הזה הוא לא יותר מאשליה שאנחנו יצרנו.
האם אנחנו בוחרים לצמוח מהאתגרים שלנו?
מה יקרה אם נסתכל על החוויות שלנו כעל מוקד להתפתחות והתעוררות רוחנית?
האם הסיפור החיצוני ימשיך להיות העיקר בחיינו?
או, האם הוא נזהה אותו רק כקליפה חיצונית של הלמידה הרוחנית שלנו?
מה יקרה אם לרגע נשכח מכל הסיפורים שלנו, מהדמות שהיינו ומהעבר שלנו?
מה נגלה אם נתחיל להיחשף ולהכיר את מי שאנחנו באמת,
את המהות נטולת כל צורה או הגדרה?
מסע החיים: להתעורר מהאשליה
זכרו שמסע החיים שלכם הוא משחק שלם.
המציאות הפיזית היא התפאורה של כל מה שיצרתם כדי להתעורר.
תנו למשחק הזה לעזור לכם לצאת מהסיפור שאתם מכירים.
בחרו לשחק מתוך מי שאתם באמת,
וזכרו שזהו מסע הלמידה שלכם על כדור הארץ.
למאמר בנושא התעוררות רוחנית לחצו כאן.
למאמר בנושא אשליית האגו לחצו כאן.
